<h1>ריקאנטי סימן פ"ג</h1>
<h2>דף מא:</h2>
וכתב רבינו יהודה כי דברים הבאים שלא מחמת הסעודה תוך הסעודה שאין דרך ללפת בו את הפת כגון תאנים וענבים אין טעונים ברכה לאחר הסעודה קודם ברכת המזון כי אם לפניהם בלבד.
<h2>דף מה:</h2>
ורבינו יצחק היה אומר לנשים שלא לברך כלל שיוצאות בזימון שלנו. והרי"ף אומר שיותר טוב שיברכו לעצמן.
כתב בעל ה"ג מי שרוצה לזמן ואחד מהן רוצה לאכול עוד מאחר שהתחילו יחד מזמנין השנים והאחד יפסוק עד שיברך עד הזן, ולאחר שיסיים זה שפסק חוזר למקום שפסק רוצה לומר נודה לך לפרש"י ולפי' התוספות חוזר לראש ונראה לי דהיינו דווקא היכא שלא אכל פת אחרי כן אבל אכל נראה שצריך להתחיל הכל.
<h2>דף מז.</h2>
והלכתא גדול מברך אע"ג דאתא לבסוף והוא שלא גמרו הראשונים סעודתן שאם היו מביאין לפניהם מיני מעדנים היו עדיין אוכלים מצטרף ואי לא לא.
<h2>דף מח.</h2>
גם פסק רבינו יצחק שאין מזמנין ומתפללין בקטן עד שיביא שתי שערות ואפי' יש חומש בידו: ור"ת ורבינו יצחק לא היו מברכין על המים תוך הסעודה כלל: וכל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא חוץ בברכת הלחם והיין ואותה של קדוש ושעושין בליל פסח במצה של מצוה אע"פ שיצא מוציא אחרים.
וט' שאכלו דגן וא' אכל ירק יש אומרים שמצטרף ויש אומרים שאינו מצטרף. והנכנס על המברכים ושמע נברך שאכלנו יאמר ברוך ומבורך שמו תמיד עולם ועד. ואם הם י' יאמר ברוך הוא אלהינו. ואם בא בשעה שהמזמנין עונין ברוך שאכלנו משלו הוא יענה אחריהן אמן. ורבינו יהודה כתב בשם רבינו יצחק דמברכין ברכת אבלים אף שלא בי'.
<h2>דף נ.</h2>
וחבורות שאוכלות בבית אחד ורואות זו את זו מצטרפין ואם לאו אינן מצטרפין ומזמנין אלו לעצמן ואלו לעצמן ואם יש שם שמש מצרפן: וכן אומר רבינו יצחק בבית חתנים אע"פ שאין מברכים אלא במקום חופה אם יש שמש מצרפן והכל נחשב במקום חופה.
